עציץ עם נוכחות

שלום לכם,
אנחנו מתמקמים בבית החדש ומנסים לעבור את הקייץ (+3 ילדים) בשלום...
בינתיים, אם כמוני תהיתם, איך נקרא בעיברית העציץ הזה שמככב בכל הבתים הכי יפים לאחרונה..?

ובכן, בדקתי ומצאתי, זהו פיקוס כינורי

בחוץ בטח פגשתם בו, וכמו שאר בני המשפחה יש לו פירות מלכלכים שורשים שובבים ויופי של צל.

בבית הוא דורש הרבה אור וכלי גדול מספיק. 

אז מה דעתכם?

כן או לא לעציצים גדולים?

XXX

לילה טוב,

מיה

הבית שלי

אנחנו עוברים דירה!
עם הרבה חששות ותקוות בראש ושיר בלב (מופיע בסוף)
וזה פוסט פרידה מהדירה שלנו, עם כמה פינות שבוודאי אתגעגע אליהן

(מבט מהדלת, את הרהוט הזזתי מפה לשם על בסיס חדשי, לאחרונה זה היה ככה)

(הכוורת הצבועה של איקאה מהפוסט הזה)

אני לא יודעת לצלם אווירה רייחות ורגשות, וחבל, כי הדירה הזאת הכילה הרבה מהם, 
במשך כמעט 6 שנים נפלאות.

(ה"גינה" שלי על אדן החלון וה"נוף"...)

תמיד הרגשתי קצת "סנדלרית יחפה".
אף פעם לא היו לנו המשאבים או הזמן לשפץ את הדירה באופן מקיף.
בכל פעם שיכולנו- עשינו משהו. הרבה פעמים בעצמנו ממש ותמיד בהרבה אהבה.
(לפעמים לפני השינה הייתי משפצת אותה בראש...)

(החדר של עלמה)

 

(החדר של עלמה- צובעים...)

עכשיו, כשאנחנו עוד מעט עוזבים, חוסר השלמות פחות בולט לעיני... 

(חדר בנים והבנים)

וכל החסרונות נעלמים...(טוב, כמעט)

(מרפסת כביסה שהוסבה למטבח. זה מטבח איקאה שהורכב ע"י בעלי וחברים)

 (החלון נשאר חלון של מרפסת שירות, לא חינני במיוחד.. 

אז כדי לנצל בכל זאת את המקום וגם לרכך את המימדים שלו- יצרתי את המתלה הזה)

(את האמבטיה כבר ראיתם פה...)

והשיר לסיום,  העירה שבקרוב תהיה שלי, בנימינה:

...עשבים שוטים, כלבים וחתולים...(?!)
XXX

מיה